רגע של נחת

מיומנה של מתגלגלת:

שבוע 36+3 התעוררתי בבוקר, כמו בכל בוקר בעודי מתיישבת על המיטה ומחפשת את הכפכפים שלי, אני מורידה מבט למטה ורואה כפכף אחד בצבע סגול וכפכף אחד עם ציור של בת הים הקטנה ותוהה ביני לבין עצמי איפה בני הזוג שלהם והאם ככה הלכתי בכל הבית אתמול ולא שמתי לב.
בעודי מדדה החוצה לעבר הסלון לצרוך את מנת הקפאין היומית שלי (קקאו עם קרח) אני מבחינה שיש עוד שני כפכפים לא תואמים בפינת העבודה שלי אז השרלוק הולמס שבי מיד פיענחה שבעצם התהלכתי לי עם שני כפכפים לא תואמים, היוש טמטמת הריון.
אחרי שתעלומת הכפכפים נפתרה התיישבתי בסלון וכהרגלי פתחתי את הפייסבוק להציץ מה התחדש בשמונה שעות שישנתי, עיניי נחתו על פוסט שמישהי העלתה בקבוצה "לידה פעילה", בקצרה היא רשמה שם שהיא שבוע 36 והיא לא יודעת איך להעביר את הזמן עד ללידה והיא מאוד רוצה שהתינוקי יצא כבר, פוסט פריקה של אישה שחם לה, כבד לה והיא רוצה כבר להתפצל לשניים, היה לי מאוד קל להזדהות איתה.
אני בשבוע 36, חם לי, כבד לי והשובבה הקטנה בועטת בי בכל הזדמנות (הכי היא אוהבת שאני ישנה או שאני יושבת וכותבת לכם, כמו ממש ברגע זה ) אז המשכתי וקראתי את התגובות של כל הנשים שייעצו לה עצות חכמות וטובות ככאלו שעברו כבר את השלב הזה.
אחת העצות שמישהי כתבה שם הייתה לעשות דברים בשביל עצמך, כאלה שעושים לך טוב ונעים למשל לקבוע לצאת עם חברות/ים, לצאת לארוחת בוקר, ללכת לים/בריכה והופ- איך שקראתי את המילה בריכה נזכרתי ביום שישי לפני שבועיים שהיינו בבריכה של השכנים הסופר חמודים שלנו, נזכרתי בי טובלת את הבטן העגלגלה שלי במים, בקושי נכנסת לגלגל ים ( דמיינו לכם גלגל בתוך גלגל ) וכמה שקט ושלווה היו לי בעודי צפה על המים.
באותו הרגע גמלה בי ההחלטה- אני רוצה לטבול בבריכה ושום דבר לא יעצור אותי (אולי רק העניין הפעוט שאם אני נכנסת לבריכה אני לא מצליחה לצאת ממנה לבד כי קשה לי לטפס על הסולם אבל הייתי מוכנה להישאר שם עד שמישהו ימצא אותי וימשה אותי מהמים ) וכך נזכרתי בהצעה של הנשמה הטובה שקרויה מתן שאני יכולה לקפוץ לבריכה שלהם מתי שבא לי (מי יעז להגיד לא לאישה בהריון? 🙂 ) אז החלפתי לבגד ים, שמתי כובע על הראש, התמרחתי בקרם הגנה, חתכתי אבטיח, מילאתי מים בבקבוק ויצאתי לעבר השכנים.
הגעתי, הם לא היו בבית, כמה דק' אח"כ בן הזוג שלי וחבר משותף הגיעו לארח לי חברה (חשבתם באמת שלא אקח איתי תוכנית גיבוי לצאת מהבריכה? ) וככה, עם שמחה בלב נכנסנו פקצ'ולה ואני לשחות בבריכה.
תארו לכם את התמונה הבאה- דק עם בריכה מוקפת עצים ירוקים ושיחים צבעוניים פורחים, מהבריכה נשקף נוף מטריף של עצי זית ובדיוק מתחתיה נמצאת חוות סוסים שבדיוק בשנייה שנכנסתי לבריכה הסוסים יצאו לחצר שלהם, פסטורלי ברמות אחרות.
השעתיים של שלווה האלו מילאו לי את המצברים הנפשיים בכמה רמות, מקווה שמספיק עד ללידה אבל פיזית זה התיש אותי ונכנסתי למיטה בעשר.
האמת היא שאני לא יוצאת הרבה כי אני עובדת מהבית אז אני לא יוצאת מהבית בשמונה וחוזרת בחמש כמו שאר עובדי העולם ופיזית כבר קשה לי ללכת יותר מידי אז כשאני יוצאת זה לסידורים במקומות ממוזגים, להורים, לחברים, לים וזהו בערך אז כל שובר שגרה שאני מצליחה לעמוד בו בשבילי הוא סיבה לחגיגה.
אז נשים יקרות, אולי לא לכולכן יש שכנים סופר חביבים שאפשר לפרוץ להם לבריכה בכל הזדמנות אבל נצלו את הרגעים לפני שהבייבי שלכן מגיע כדי לנוח, לעשות דברים שעושים לכן טוב, צאו לסרט, הצגה, לכו לאכול גלידה העיקר להסיח את עצמכן מהקושי של השבועות האחרונים ולהטעין מצברים לשלב הבא.

היו טובים,
באהבה,
אני.

'chillin

'chillin

 

אגדודו בבריכה- שמישהו יחלץ אותי מהגלגל

אגדודו בבריכה- שמישהו יחלץ אותי מהגלגל

 

מודעות פרסומת