מסע יום הולדת

כילדה, מאוד אהבתי ימי הולדת.
הקישוטים המיוחדים, הבלונים הצבעוניים, העוגה המושקעת, השירים, ההזדמנות להיות עם כל החברים הטובים- אהבתי הכל! במיוחד אהבתי את ימי ההולדת שהיו להם נושא מסויים או הפעלה מיוחדת לפי נושאים (ולא אני לא מדברת על "יום ספא" )
יש לי זכרונות טובים מימי ההולדת שלי כילדה, אמא שלי הייתה מכינה משחקים מושקעים כמו "חפש את המטמון" או חידון מגניב נושא פרסים, היינו קונות ממתקים ומקשטות את הבית בבלונים וסרטי קרפ צבעוניים.
ככל שהתבגרתי, אהבתי יותר ויותר ימי הולדת כי נפתחו לי אפשרויות חגיגה נוספות שלא כוללות רק את 4 קירות הבית ויכולתי לחגוג במקומות "פחות שגרתיים" כמו למשל במועדון, בפיקניק או אפילו בים.
בשנים האחרונות קצת הזנחתי את האהבה שלי לחגיגות ימי ההולדת שלי (למרות שאני עדיין מטפחת בהדיקות את יום ההולדת של דוד), קצת "שקעתי" לתוך השגרה והיה לי נוח להתמקם בה.
שנה שעברה, חודשיים בלבד אחרי שילדתי את הגורה הקטנה שלי, חגגתי יום הולדת 27.
חגגתי אותו בעיקר עמוסת הורמונים.
הייתי צריכה להתמודד עם הבנה של תינוקת פצפונת בת חודשיים, כך שלא כ"כ היה לי זמן (וגם רצון האמת) להשקיע ביום הזה ובעצמי.
חברה שלי, שהייתה אז באמצע מעבר דירה, הזמינה אותנו לערב "פיצה" בשביל "להתאוורר" ועל הדרך לציין את היום החשוב הזה, נו זה שאמא שלי ילדה אותי.
יום למחרתי קמתי עם מועקה בלב.
ברגע שהאיש שלצידי יצא מהבית הדמעות זלגו בלי סוף וההתייפחויות לא איחרו לבוא מיד אחרי.
בכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם, בכיתי על הכל. על הקושי עם ההתמודדות של טיפול בתינוקת 24/7, על ההבנה שכרגע אני לא מעניינת ולא מרכז העניינים, שכל מה שאני רוצה לעשות כרגע (עבודה, לימודים) נדחק הצידה.
למען האמת, קצת הרגשתי כמו אסירה שהחופש שלה נלקח ממנה ביום אחד.
לבסוף, אחרי שניקיתי את הכל מהגוף, הדבר הבא שעשיתי היה לפתוח את המחשב ולכתוב פוסט בבלוג.

אז השנה החלטתי לשנות את המחשבה ולהרשות לעצמי לחשוב על עצמי קודם, לשים את עצמי מידי פעם במרכז ולא רק את הגורה הקטנה.

לכבוד היום שלי החלטתי לעשות משהו מיוחד שאני אוהב ואהנה ממנו, שאפילו יכול להתפתח למסורת ימי הולדת.
לדוגמא מסורת שאני אוהבת- אצל בעלי במשפחה בכל יום הולדת יוצאים לחגוג במסעדה, מנהג שובר שגרה כיפי כזה שהם סיגלו לעצמם שמאחד את כולם ביחד.

לפני שנה בערך, ראיתי לייב בדף הפייסבוק של מיכל צפיר שהיא נמצאת בחוף הים אפולוניה, בהרצליה.
היא סיפרה שלכבוד גיל חמישים היא רוצה לבקר ב50 מקומות חדשים שלא היתה בהם קודם והחוף היה אחד מהמקומות שהעוקבים שלה הציעו לה לבקר בו.
כל כך שמחתי בשבילה, אין כייף גדול יותר מלגלות מקומות חדשים, ואם גם על הדרך מכירים אנשים חדשים ומעניינים זאת בכלל חוויה.
היה נראה שהיא פשוט נהנית מהדברים הקטנים בחיים וזה לגמרי דירבן אותי לקום ולעשות מעשה.

השנה, בהשראת מיכל צפיר, החלטתי לבקר ב 28 מקומות שאף פעם לא ביקרתי בהם בארץ הנפלאה שלנו.
העלתי בפרופיל פייסבוק הפרטי שלי בקשה מחבריי שישתפו אותי במקומות הטיול שלהם, המקומות המיוחדים האלה שעושים להם כייף על הנשמה.
קיבלתי מלא הצעות ורעיונות ואפילו גם כמה הצעות ביקור מחברים שלא ראיתי מתקופת התיכון 🙂

הנה רשימה חלקית שהתחלתי להרכיב-
שתפו אותי מהם המקומות שאתם אוהבים לבקר ואשתדל לצרף אותם לרשימת המקומות שאבקר בהם עד גיל 28.

הרשימה:
1. הגנים הבאהיים
2. הגשרים התלויים
3. חוף אכזיב
4. חוף מכמורת
5. יער יודפת
6. פארק הקופים
7. יער ביריה
8. פארק אוטופיה
9. כפר האומנים עין הוד
10. מוזיאון העיצוב בחולון
11. החוף של מוש באילת
12. ספארי לילה
13. גן גורו
14. מוזיאון המדע בחיפה
15. ואדי ניסנאס בחיפה
16. פארק אריאל שרון (חיריה)
17. מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית בחיפה
18. עין גדי
19. חי בר חיפה
20. בית אריאלה
21. מבצר אנטיפטרוס
22. המעין הנסתר בין ראש העין לפ"ת
23. סטלה מאריס בחיפה
24. יער עירון
25. גני הנדיב
26. חוף ג'סר עזרקא
27. שפך נחל תנינים
28.

 

מודעות פרסומת